אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות ואימתי בזמן שהתרו בהן אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש:
גמ' אמר רבא והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מכדי תוך כדי דיבור היכי דמי גכדי שאילת תלמיד לרב מאה טובא הוו אמר ליה כל חד וחד בתוך כדי דיבור של חבירו:
רבי עקיבא אומר לא בא שלישי כו' ומה שנים כו':
אמר ליה רב פפא לאביי אלא מעתה הרוג יציל כשהרגו מאחוריו נרבע יציל כשרבעו מאחוריו הורג ורובע יצילו אישתיק כי אתא לקמיה דרבא אמר ליה (דברים יט, טו) יקום דבר במקיימי דבר הכתוב מדבר:
אמר רבי יוסי במה דברים אמורים וכו' מה יעשו שני אחים כו':
היכי אמרינן להו אמר רבא הכי אמרי' להו למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו אי אמרי לאסהודי אתו נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אי אמרי למיחזי אתו מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש:
איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב נחמן אומר והלכה כרבי:
משנה – שני עדים זה 100 אחוז עדות
המשנה שואלת למה כתוב ״ע״פ שניים עדים או שלושה עדים…״ אם מספיק שניים למה התורה כותבת שלושה? לומדים מזה ששניים יכולים להזים שלושה כמו ששלושה יכולים להזים שניים ואפילו שניים יוכלו להזין מאה כלומר שאם יש לנו 100 עדים שהעידו על משהו ושני עדים יזימו את כל המאה – לא נגיד שהרוב קובע אלא כל ה 100 יחשבו זוממים – את זה לומדים מהמילה המיותרת ״עדים״
רבי שמעון אומר שכמו שכאשר יש שני עדים שניהם צריכים להיות זוממים כדי שזה יחשב הזמה כך כשיש 3 עדים כולם צריכים להיות זוממים אבל אם רק שניים נמצאו זוממים כלומר העידו על שניים מתוך השלושה שהיו במקום אחר , לא יעשו להם דין עדים זוממים בגלל השלישי וגם אם היו מאה כולם חייבים להיות זוממים ואת זה לומדים מהמילה המיותרת ״עדים״
רבי עקיבא אומר שהתורה הזכירה את העד השלישי לא כדי להקל על השניים אלא להחמיר על עצמו שלא יגיד שגם בלי עדותו היו יכולים לפסוק דין ולכן שיוותרו לו על דין זומם אלא גם הוא יענש כעד זומם כי הוא נטפל לעוברי עבירה – מכאן מלמד אותנו רבי עקיבא מוסר שמזה נלמד שעל אחת כמה וכמה מי שנטפל לעושי מצווה יהיה לו שכר על כך (מידה טובה מרובה ממידת פורענות פי 500)
רבי עקיבא לומד עוד דבר מההיקש של שניים לשלושה: כמו שאם בשני עדים יש אחד קרוב או פסול העדות מתבטלת כך בשלושה עדים אם אחד מהשלושה הוא קרוב או פסול העדות מתבטלת וגם אם יהיו 100 עדים ואחד מהם קרוב או פסול כל העדות תתבטל – את זה לומדים מהמילה המיותרת ״עדים״
ו.
מחלוקת במשנה – רבי יוסי אומר שהעדות נפסלת אם אחד קרוב או פסול רק בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר העדים
רבי אומר שבכל הדינים תתבטל אבל רק אם כולם התרו בהם – אבל אם לא התרו בהם מה יעשו שני אחים שראו מישהו שהרג?
גמרא
רבא מסביר איך העדים יחשבו כת אחת – רק אם הם מעידים תוך כדי דיבור כלומר משך הזמן שלוקח להגיד שלום עליך רבי (ומורי)
שואל רב אחא את רבינא איך יכול להיות שמאה עדים יעידו בזמן קצר כזה? מסביר רבינא שכל עד מתחיל להעיד מייד שחברו סיים (עד זמן של תוך כדי דיבור)
אם אחד מהעדים קרוב או פסול העדות בטלה לפי רבי עקיבא ומקשה רב פפא לאביי:
ההרוג היה עד – והוא קרוב אצל עצמו – מכאן שהוא יציל את הרוצח מעונש
עונה אביי – שהוא נרצח מאחור ולא ראה
ומקשה שוב שנרבע יציל מעונש מאותה סיבה – ומתרץ אביי שרבעו מאחוריו
מקשה שוב שהרוצח (או הרובע) עצמו יציל כי הוא עד למעשה וקרוב אצל עצמו – לאביי לא היתה תשובה. שאל את רבא – לומדים מהמילים בפסוק ״על פי שניים … יקום דבר״ – הכתוב מדבר במקיימי הדבר (מי שמעיד) ולא בעושי הדבר
מתי מתבטלת העדות?
במשנה ראינו מחלוקת בין רבי יוסי לרבי (רבי יהודה הנשיא) לגבי ביטול העדות כאשר אחד העדים הוא קרוב או פסול. רבי יוסי אומר שזה רק בדיני נפשות ורבי אומר שזה גם בדיני ממונות אבל רק בתנאי שהתרו העדים בנידון
רבא מסביר שנשאל את העדים האם הם התכוונו לראות את המקרה או שהתכוונו להעיד. אם יענו שהתכוונו להעיד ונמצא אחד מהעדים קרוב לנידון או פסול לעדות – כל העדות תתבטל ואם הם באו רק לראות אין בעיה אחרת שני אחים שראו רצח לא יוכלו להעיד על הנידון (אפילו אחד מהם)
התוספות מקשים על הדין הזה שכל אחד שרוצה להנצל יביא קרוב משפחה שיעיד עליו ויגיד שהוא ראה את המקרה והתכוון להעיד ואז יפסול את כל העדות. התשובה של התוספות היא שאנחנו שואלים את העדים הכשרים האם הם התכוונו להצטרף בעדותם לעד הקרוב ואם הם יגידו שלא נקבל את עדותם ללא התחשבות בקרוב
מסקנת הגמרא לגבי ההלכה – רב יהודה אומר בשם שמואל שהלכה נפסקה כרבי יוסי ורב נחמן אומר שהלכה כרבי