מעידין אנו את איש פלוני שגירש את אשתו

שני עדים מעידים על אדם שגרש את אשתו ולא שילם לה כתובה והוא טוען שלא גרש אותה ונמצאו זוממים. העדים לא ישלמו את סכום הכתובה המלא שרצו לחייב את הבעל כי הרי יכול להיות שהבעל היה משלם את זה בכל מקרה אם היה באמת מגרש אותה או מת ולכן צריך להעריך את הנזק שרצו לעשות. עושים אומדן כמה שווה לאדם אחר לקנות את האופציה הזו ואת הסכום הזה ישלמו לבעל

 

כיצד עושים את האומדן? רב חסדה אומר לפי היכולת של הבעל למכור את האופציה, רב נתן בר הושעיא אומר לפי היכולת של האשה ורב פפא אומר לפי האשה אבל רק לפי מה שכתוב בכתובה ללא נכסי מלוג (שאינם כתובים בכתובה) אפילו שבעצם עדותם היו מפסידים את הבעל כיוון שיכולים העדים להגיד שלא ידעו עליהם

 

נניח שלאשה יש כתובה של 200 זוז כלומר אם בעלה מגרש אותה או מת היא מקבלת את מלוא הכתובה אולם אם היא תמות לפניו הוא לא ישלם כלום. לכתובה יש שדה משועבד

הבעל יכול למכור את האופציה הזו למישהו כלומר הוא נותן לו את השדה המשועבד והתנאי הוא שאם הוא ימות או יגרש את אשתו השדה יחזור אליה אולם אם היא תמות לפניו השדה יעבור לידי הקונה. זה בעצם הימור מצד הקונה ולכן זה יהיה שווה פחות מ200 זוז – נניח 120 זוז. הבעל נפרד משדה ששווה 200 זוז וקיבל עליו רק 120 כלומר הפסיד 80 זוז. במקרה של העדים שחייבו אותו לשלם הוא הפסיד את כל ה 200 זוז ולכן ההפרש הוא 120 זוז שהם ישלמו לו כלומר הסכום שהיה יכול למכור בחוץ את האופציה הזו. לבעל יש יתרון כי הוא מוכר שדה והקונה נהנה מהפירות של השדה מיידית בלי קשר למי שימות קודם

גם האשה יכולה למכור את האופציה של הכתובה שלה – שאם בעלה ימות או יגרש אותה יקבל הקונה את הכתובה. במקרה כזה הקונה ישלם לה פחות כיוון שהוא לא מקבל פירות וכמו כן אחרי שבעלה ימות הוא יצטרך לתבוע את הכתובה ולא מקבל אוטומטית כמו במקרה שהאשה מתה והבעל אוטומטית מקבל חזרה את סכום הכתובה. נניח שהקונה מסכים לשלם לאשה רק 90 זוז עבור הזכות הזו. מכאן שגם הבעל היה מוכן לשלם לאשה את אותו הסכום ולהפטר מכתובתה כלומר הבעל יכל לשלם 90 בפועל העדים חייבו אותו את כל הסכום כלומר הוא היה מפסיד ע״י עדותם אם היתה מתקבלת 110 זוז וזה מה שישלמו לו