גמרא – האם הלוואה ל 10 שנים מתבטלת בגלל שנת שמיטה?
רב יהודה מביא הלכה בשם שמואל שמי שמלווה ל 10 שנים ההלוואה מתבטלת בגלל שנת שמיטה
ג:
ואפילו שכאשר תגיע שנת השמיטה עדיין לא הגיע זמן הפירעון ואז לא מתקיים הפסוק ״לא יגוש״ כלומר המלווה לא ידרוש בשנת השמיטה את החזר ההלוואה כי עדיין לא הגיע זמן הפירעון – בגלל שבסוף כן יגיע זמן זה ועברה שנת השמיטה – ההלוואה מתבטלת.
כלומר אין הלוואות שפירעונן מעבר לשנת השמיטה.
רב כהנא מקשה על שמואל מהמשנה שלנו – אם זה כך אז ההבדל בין הלוואה ל 30 יום להלוואה ל 10 שנים זה כל הסכום כי הלוואה ל 10 שנים הייתה מתבטלת ולפי המשנה שלנו אנחנו רואים שעושים אומדן כך שזה לא מסתדר עם דעתו של שמואל.
רבא מתרץ שהמשנה מדברת על הלוואה שנעשתה עם פרוזבול או מול משכון שבמקרה כזה שנת השמיטה לא מבטלת ולכן אי אפשר להביא הוכחה מהמשנה
יש אומרים ששמואל אמר להפך – כלומר שמי שמלווה ל 10 שנים השביעית לא משמטת ואפילו שלבסוף המלווה יגיע לידי ״לא יגוש״ כלומר ידרוש את החזר ההלוואה בשנת השמיטה זה לא המצב כי עדיין לא הגיע זמן הפירעון.
במקרה זה רב כהנא מחזק את דברי שמואל באמצעות המשנה אבל שוב רבא אומר שאי אפשר ללמוד מהמשנה שלנו כי היא מדברת על הלוואה על משכון או פרוזבול שלא מתבטלת