היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת ואם לאו הרי אלו שתי עדיות לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין והשניה פטורה רבי יוסי אומר לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו שנאמר (דברים יז, ו) על פי שנים עדים דבר אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:
משנה
שתי כיתות עדים רואים מקרה אחד משני תצפיות שונות (לדוגמא שני חלונות של בית) ועוד עד מתרה בנידון באמצע. אם חלק מהכת האחת רואים חלק מהכת השנייה הם יחשבו כולם ככת אחת ואם לא הם יחשבו כשתי כתות נפרדות ואז אם אחת מהם תוזם הנידון יהרג בגלל העדות של הכת שלא הוזמה והכת הזוממת תהרג כי הוזמה. רבי יוסי חולק ואומר שהעדים חייבים להתרות בנידון ובמקרה כזה המתרה לא היה אחד מהעדים ולכן הנידון לא יהרג. רבי יוסי לומד את זה מהפסוק ״על פי שנים עדים״ – כלומר שהעדים צריכים להתרות בו בפיהם
דרשה נוספת לפסוק הנ״ל – הסנהדרין חייבים לשמוע ולהבין את העדים מפיהם ולא ע״י מתורגמן