אין העדים נעשים זוממים עד שיזימו את עצמם

משנה – דין עדים זוממים

משנה זו היא הכללים הבסיסיים בעדים זוממים – לכאורה משנה זו היתה אמורה להיות המשנה הראשונה אבל נדחתה לדף ה מהסיבות שהוסברו במשנה הראשונה. יש שטוענים שמסכת מכות היתה חלק ממסכת סנהדרין בגלל הנושאים הרבים המשותפים למסכתות

עדים נעשים זוממים רק כאשר מעידים על העדות שלהם.

שני עדים העידו על פלוני שרצח ובאו שני עדים והעידו שלא רצח או שהרוצח היה איתם במקום אחר באותו זמן או שהנרצח היה איתם במקום אחר באותו הזמן – בכל המצבים האלו אין דין של עדים זוממים – זו עדות מוכחשת ולא מאמינים לאף אחד

אבל אם העדים השניים העידו שהעדים הראשונים היו איתם בזמן העדות כלומר הם לא מעידים על המקרה אם קרה או לא הם רק מעידים שלא יכול להיות שהעדים הראשונים ראו את העדות כי הם היו איתם במקום אחר – במקרה כזה אמרה התורה שמאמינים לעדים השניים והעדים הראשונים זוממים

למה מאמינים לעדים השניים?

התשובה היא גזרת הכתוב. כך קבעה התורה. (לומדים מפסוק)

אפשר למצוא לכך טעמים:

• יש כאן שתי עדויות נפרדות עדות ראשונה שקרה משהו – אולי קרה ואולי לא ועדות שנייה שהעדים היו במקום אחר כלומר העדים השניים לא מכחישים את העדות של הראשונים אלא רק מעידים שלא יכול להיות שהם ראו את המקרה
• בכל מצב שהעדים היו במקום הם יכולים לטעון שטעו בזיהוי, והם שוגגים – רק במקרה שהם היו במקום אחר רואים שהיתה להם כוונת זדון

ממשיכה המשנה למקרה ששני עדים מזימים את כולם כלומר כל מי שבא להעיד הם מעידים שהוא היה איתם – המשנה אומרת שאם חקרנו את העדים ולא הצלחנו לסתור את עדותם אפילו 100 פעמים כולם יהרגו

רבי יהודה חולק ואומר שהכת המזימה היא אסטטית ורק הכת הראשונה תהרג כלומר רואים שיש כאן קנוניה של כת שהחליטה להגן על נאשם ולהזים כל מי שבא להעיד נגדו

דרך אחרת לפרש את המשנה זה שבאו עדים והזימו את העדים הראשונים ואז באו עדים אחרים והזימו את המזימים ובאו עוד עדים והזימו את המזימים וכו

כלומר

כת א העידה ,

כת ב הזימה את א,

כת ג הזימה את ב ואז זיכתה את א

כת ד הזימה את ג ואז זיכתה את ב וחייבה חזרה את א

ואפילו 100 כאלו בסוף כל כת שנייה תוזם ותהרג – וזו הכוונה שכולם יהרגו – כל הכתות הזוגיות מהאחרונה שהוזמה

גמרא

רב אדא מסביר למה רק במצב כזה נעשים זוממים – לומדים את זה מפסוק בעניין עדים זוממים:

״ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד, שקר ענה באחיו״

לכאורה יש כאן כפילות עד שקר ומזה לומדת הגמרא שזה במקרה שגוף העדות הוא שקר כלומר הקיום של העדות לא יכול להיות

בבית מדרשו של רבי ישמעאל למדו את זה מפסוק אחר

״כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה״

משמעות המילה סרה היא שהעדות מוסרת – גוף העדות הוסר – העדים היו מוסרים מהמקום של המקרה שעליו העידו

מקרים ותגובות

רבא מביא מקרה של שניים שהעידו שבמזרח העיר פלוני רצח ובאו עדים ואמרו שהם היו איתם במערב העיר – נבדוק האם אפשר ממערב העיר לראות את מזרח העיר ואם לא הם זוממים ולכאורה זה פשוט – מה מיוחד במקרה הזה? הגמרא עונה שאולי נחשוב שיש להם ראייה מעולה – לא חוששים לזה – כלומר אם הם יטענו טענה כזו נבדוק אותם אבל לא נחפש טענה כזו לכתחילה

עוד מקרה שמביא רבא ששני עדים ראו מישהו בסורא ביום ראשון בצהריים רוצח ובאו עדים ואמרו שבערב הם היו איתם בנהרדעא – נבדוק האם אפשר להגיע מהצהריים עד הערב מסורא לנהרדעא ואם לא הם זוממים ושוב שואלים מה מיוחד במקרה זה והגמרא עונה שלא נחשוש אולי היה להם גמל מהיר במיוחד (גמל פורח)

עוד מקרה של רבא – באו שניים ועידו על פלוני שרצח ביום ראשון ובאו שניים והעידו שהעדים הראשונים היו איתם ביום ראשון ואמנם פלוני באמת רצח אבל זה היה ביום שני או ביום שישי (כלומר לפני או אחרי העדות שלהם) – בגלל שהם העידו על אדם שעדיין לא נגזר דינו הם רצו להרוג אותו והוא (בגלל שבאמת רצח) והם (בגלל שהיו זוממים) נהרגים

אבל אם נגמר הדין כלומר העדים העידו על פלוני שרצח ביום ראשון ונגמר דינו ובאו עדים והזימו אותם ואמרו שאכן רצח אבל זה היה ביום שני או שישי – העדים הזוממים לא יהרגו כי הם העידו על אדם שנגמר דינו זה כאילו אדם מת

אותו הדין בממונות

אם באו שני עדים והעידו על אדם שגנב, טבח ומכר שור או שה ביום ראשון ובאו עדים ואמרו שהיו איתם ביום ראשון והוא אכן עבר את העבירה אבל ביום שישי או ביום שני, העדים הראשונים זוממים וישלמו לנאשם כי עדיין לא נגמר הדין אבל אם הם העידו אחרי שנגמר הדין הם לא ישלמו

ה:

איסטטית

רבי יהודה אומר שבמקרה שיש כת אחת שמזימה את כולם זו איסטטית ורק הכת הראשונה תהרג

הגמרא שואלת אם זו אסטטית למה שהכת הראשונה תהרג?

רבי אבהו מתרץ שכבר הרגו אותם

הגמרא מקשה עליו – מה לומדים מזה? אם כבר הרגו מה שהיה היה ואין מה לציין זאת

רבא מתרץ שהיתה רק כת אחת

הגמרא מקשה עליו – מדוע נאמר אינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד? המילה בלבד אמרת שהיו עוד – והגמרא נשארת עם הקושיה ללא הסבר

הסבר אפשרי

הגיעה כת ראשונה והעידה על פלוני שרצח. באו שני עדים והזימו אותם.

הגיעה עוד כת שרוצה להעיד על פלוני שרצח אבל לפי רבי יהודה לא יהיה ניתן להזימם כי אז זו תהיה אסטטית ויש כלל שאם עדות לא ניתנת להזמה היא לא מתקבלת ולכן נשארנו עם הכת הראשונה בלבד שתהרג כי הוזמה

אפשר לשאול על מצב כזה מה יקרה אם תבוא כת שניה להעיד וכת חדשה אחרת תזים אותם כלומר ב הזימה את א ו ד הזימה את ג – האם גם במקרה כזה רבי יהודה אומר שזו אסטטית – בפשטות כנראה לא ואם כך אז למה שלא ניתן לכת נוספת להעיד?

מקרה של אשה שהביאה כמה כיתות עדים

אשה אחת הביאה עדים שיעידו לטובתה והעדים נמצאו שקרנים, הביאה עוד עדים וגם הם נמצאו שקרנים, לבסוף הביאה עדים שלא נמצאו שקרנים

ריש לקיש אומר שהאשה הוחזקה ככזו שמחפשת עדים וכנראה שקרנית

רבי אליעזר חולק עליו – גם אם היא הוחזקה ככזו מה עם העדים ? כל פעם זה עדים אחרים, אז מה כולם שקרנים?

מקרה כזה היה אצל רבי יוחנן ושוב אמר ריש לקיש שאשה זו הוחזקה כרודפת אחרי עדי שקר – גם רבי יוחנן ענה את אותה תשובה של רבי אליעזר – ריש לקיש הסתכל על רבי אליעזר בכעס כי הבין שהוא שמע את זה מרבי יוחנן (שהיו קוראים לו בר נפחא כנראה בגלל עיסוקו כנפח) וכעס עליו מדוע הוא לא אמר את זה בשמו

ההקבלה בין המקרה לאסטטית

הגמרא מנסה ללמוד שזה מקרה דומה לאסטטית  כי יש גורם כאן שמנסה להוכיח משהו שוב ושוב

כלומר נגיד שריש לקיש חושב כמו רבי יהודה במשנה ואילו רבי יוחנן כמו רבנן?

הגמרא דוחה:

ריש לקיש יגיד לך שבמקרה של האשה גם רבנן היו חושבים כמוהו כי יש כאן מישהו שמחזר אחרי עדים ואילו במקרה של המשנה כל פעם הגיעו עדים מעצמם

רבי יוחנן יגיד לך שמקרה של האשה גם רבי יהודה היה חושב כמוהו כלומר שלא מחזיקים את כולם שקרנים כי במקרה של המשנה זה היה מוזר שהיו שני עדים שאומרים שהם היו עם כל העדים האחרים ואילו במקרה של האשה היו עדים שלא ראו את המקרה ולבסוף נמצאו עדים שכן ראו