שלושה לוגין מים

ואמר רב יהודה אמר רב ישלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למי צבע דתנן ר' יוסי אומר כמי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין א"ל רבא התם מיא דצבעא מקרי הכא חמרא מזיגא מקרי והתני רבי חייא הורידו את המקוה אמר רבא לא קשיא הא רבי יוחנן בן נורי הא רבנן דתנן שלשת לוגין מים (ד.) חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו אוכן ג' לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב ומראיהן כמראה מים ונפלו למקוה לא פסלוהו ר' יוחנן בן נורי אומר הכל הולך אחר המראה הא מיבעיא בעי לה רב פפא דבעי רב פפא רב תני חסר קורטוב ברישא אבל שלשה לוגין לתנא קמא פסלי ואתא ר' יוחנן למימר הכל הולך אחר המראה ורב אומר כר' יוחנן בן נורי או דלמא ברב לא תני חסר קורטוב ברישא ור' יוחנן בן נורי כי פליג אסיפא הוא דפליג ורב דאמר כדברי הכל לרב פפא מיבעיא ליה לרבא פשיטא ליה אמר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת לה ניהלן והכי אמרת ניהלן דרב לא תני חסר קורטוב ברישא ורבי יוחנן אסיפא פליג ורב דאמר כדברי הכל

שלושה לוגין מים במקווה

הוראה של רב יהודה בשם רב 
שלשה לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין ונראים כמו יין אם נפלו למקוה לא פסלו אותו

רב כהנא מקשה מה ההבדל בין זה למי צבע שלמדנו מרבי יוסי (במשנה במקוואות) שהם פוסלים בשלושה לוגין?

רבא עונה שזה לפי השם מי צבע נקראים מים ומים עם יין נקראים יין מזוג

והרי רבי חייא שנה ברייתא שהמקווה פסול

רבא מסביר שזו מחלוקת תנאים במשנה במסכת מקוואות

ד.

 

ואז מביאים את המשנה
דתנן שלושה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו וכן ג' לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב ומראיהן כמראה מים ונפלו למקוה לא פסלוהו ר' יוחנן בן נורי אומר הכל הולך אחר המראה  

אם נראה את המשנה במקוואות הנוסח קצת שונה ללא המילים ״חסר קורטוב״ :

מסכת מקוואות פרק ז משנה ה

שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב יַיִן, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַיַּיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ {יא}. שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב חָלָב, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה

יש הבדל בחלק הראשון של המשנה מה סוברים רבנן.

אם מדייקים שדווקא חסר קורטוב לא פוסל אז אם יש 3 לוגין מלאים כן פוסל בלי קשר למראה ואז רבי יוחנן בן נורי לא מסכים עם רבנן כי הוא סובר שרק המראה קובע

אם לא מדייקים חסר קורטוב אז רבנן צריכים שני תנאים כדי לפסול גם מראה מים וגם כמות 3 לוגין ואז רבי יוחנן בן נורי מסכים כמו רבנן והמחלוקת היא רק על החלק השני של המשנה


בחלק השני של המשנה אין שינוי גרסאות יש לנו פחות מ 3 לוגים ומראה מים וזה לא פוסל לפי רבנן ולפי רבי יוחנן בן נורי כן פוסל כאן יש מחלוקת בכל מקרה

נשאלת השאלה האם רב שנה את המשנה במקוואות עם המילים חסר קורטוב או בלי. אם הוא סובר שהמשנה היא עם המילים חסר קורטוב והוא אמר בתחילת הסוגיה ללא המילים חסר קורטוב זה אומר שהוא לא חושב כמו רבנן אלא כמו רבי יוחנן בן נורי כלומר רק המראה קובע

אם רב למד את המשנה ללא המילים חסר קורטוב אז הוא בסך הכל חזר על המשנה בהוראתו הזו ואין לו מחלוקת עם רבנן וכפי שאמרנו המחלוקת היא רק על החלק השני של המשנה (עם החלב)

 

רב פפא נסתפק אם רב למד את המשנה עם או בלי המילים ״חסר קורטוב״. רבא לעומתו היה פשוט שרב למד עם המילים ״חסר קורטוב״ ולכן הוא כמו רבי יוחנן בן נורי. רב יוסף לעומתו למד שרב לא ללמד את המשנה עם המילים ״חסר קורטוב״ ולכן אמר כדברי רבנן.

בקיצור רבא טוען שרב למד ״חסר קורטוב״

רב יוסף טוען שרב לא למד ״חסר קורטוב״

רב פפא הסתפק בדבר