משלשין בממון

משלשין בממון ואין משלשין במכות כיצד העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו זוממין משלשין ביניהם אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים
מנא ה"מ אמר אביי נאמר (דברים כה, ב) רשע בחייבי מלקיות ונאמר (במדבר לה, לא) רשע בחייבי מיתות ב"ד מה להלן אין מיתה למחצה אף כאן אין מלקות למחצה רבא אמר בעינן (דברים יט, יט) כאשר זמם לעשות לאחיו וליכא אי הכי ממון נמי ממון מצטרף מלקות לא מצטרף

משנהממון מתחלק בין העדים הזוממים , מכות לא מתחלק

עדים זוממים שהעידו על מישהו שחייב ממון ישלמו לו יחד את הממון כלומר אם העידו על אדם שחייב 1000 זוז ונמצאו זוממים כל אחד ישלם לו 500 אולם אם העידו על אדם שחייב 40 מלקות, לא נחלק את המלקות ביניהם אלא כל אחד מהם ילקה 40

הגמרא שואלת מאיפה לומדים שמכות לא מתחלקות ומביאה גזירה שווה:

חייבי מלקות והיה אם בן הכות הרשע

חייבי מיתות בין דין אשר הוא רשע למות

מהמילה המשותפת ״רשע״ אנחנו לומדים שכמו שאין חצי מיתה, כך אין חצי מלקות

רבא לומד בדרך אחרת אם הם לא יקבלו 40 מלקות לא יתקיים בהם כאשר זמם כיוון ש 39 מלקות זה לא כמו 3 פעמים 13 כי כל מכה כואבת יותר מהמכה הקודמת כי המקום כבר פצוע נמצא שאם נחלק ביניהם את המלקות לא נקיים כאשר זמם

הגמרא מקשה אז תעשה אותו דבר גם עם ממון ושכל אחד ישלם סכום מלא

מתרצת הגמרא שעונש ממון מתחלק ולכן גם מצטרף ואילו מלקות לא

כלומר בית דין יכול לחייב אדם 100 זוז וגם 200 זוז ובעצם כל סכום אולם אין דבר כזה שבית דין יחייב חצי מלקות